נשמת כל חי – בלתי נפרד משגרת התפילות

אחד הפיוטים החשובים בתפילת שחרית בשבתות ובחגים הוא נשמת כל חי הכלול גם בהגדה של פסח, ונאמר על ידי יחידים שניצלו מצרות. קיימת מסורת בשם רבי יהודה החסיד, על פיה סגולה להינצלות מצרה היא לומר את הפיוט בעת צרה. כאמור על פי היהדות, כל אדם שמאמין מספיק על מנת לדקלם את הפיוט מכל הלב יהיה זכאי להגנה.

נשמת כל חי – מקורות

מקורו של הפיוט נשמת כל חי נתון במחלוקת עד היום; הוא נמצא במשנה ורה לרמב"א ובדילוגים של וכו' בסדר רב עמרם גאון. חלק מתפילה זו פותח במילים 'ואילו פינו מלא שירה כים' תוקן במהלך השנים, והשתמשו בו כדי לברך על הגשמים. חלקים אחרים מהפיוט מוזכרים בתלמוד במסכת פסחים שם מצוינת דעתו של רבי יוחנן כי 'ברכת השיר', שעל פי המשנה יש לאמור בליל הסדר מהחלק של נשמת כל חי ועד 'לך לבדך אנו מודים'. זהו החלק הראשון של תפילת נשמת בנוסח הסידורים המודרניים. גם כאן הדיעות חלוקות לגבי השאלה האם רבי יוחנן התכוון לכל תפילת נשמת וציין רק חלק ממנה? או שמא התכוון שרק את החלק הראשון שלה יש לומר בליל הסדר?

סגולות הפיוט

על פי היהדות, נשמת כל חי אוצרת בתוכה סגולות מיוחדות. על פי כתבי מקובלים לאמירתה של נשמת כל חי או להתחייבות לאומרה, ישנה השפעה ישירה על חייו של מי שיגיד אותה. עם השנים הוסיפו אנשי הקבלה את הפיוט לתפילת הדרך, כסגולה לחזרה בשלום. בספר "דרך ישרה" נכתב כי: “קבלה בדוקה ומנוסה, כשיצא אדם מן העיר, יאמר 'הריני מקבל עלי כשאגיע למקים פלוני אז אני אומר נשמת כל חי תברך וכו', וכשיגיע לשם ישלם נדרו".

גם מקור סגולה זו אינו ברור. בעל החמדת ימים מייחס את סגולה זו לרבי יהודה החסיד, אך לדעתם של החוקרים, בעל חמדת ימים העתיק את הסגולות בנוגע ליוצאים לדרך מספר אחר בשם 'דרך ישרה'. ואמנם, מידע זה לא מונע מהפיוט לעמוד כחלק בלתי נפרד משגרת היום יום של אלו המאמינים וזקוקים לו.