הסיבות שמומלץ לעשות הגהה לשונית לפני הגשת עבודה אקדמית

הגהה לשונית נכלל בעריכת טקסט וכוללת תיקון טעויות פיסוק, כתיב, סימנים שונים, רווחים ועוד, על מנת להפוך את הטקסט לתקין מבחינת כתיב ותחביר. בין השאר כוללת ההגהה גם תיקון שגיאות מסוגים שונים בתקינות השפתית (כגון זכר-נקבה), שגיאות מושגיות, שגיאות כתיב, האחדת מושגים ומילים לאורך הטקסט, טעויות הקלדה מקריות, התקנת רווחים בין פסקאות ושורות, עריכת הפניות לפי כללי ההפניה ועוד.

מה החשיבות של כל התיקונים האלו? להלן מספר סיבות:

1.    הסגנון הייחודי של הכתיבה האקדמית

בשונה מכתיבת פרוזה למשל, הכתיבה האקדמית מתאפיינת בתכונות משלה: היא צריכה להיות עניינית בלבד, מנוסחת בצורה בלתי-מסורבלת ובהירה ככל האפשר, מקוצרת ומדוייקת. מתוקף כך, הגהה לשונית עשויה לתקן או להשמיט במידת הצורך מילים שאינן תורמות למטרת הטקסט או 'מכבידות' עליו.

2.    דיוק

עבודה אקדמית מחייבת טקסט שמוגש כשהוא מדוייק, קוהרנטי, עם מבנה סדור והגיוני וניסוחים נכונים. אין מקום לשגיאות כתיב או שגיאות הקלדה בטקסט אקדמי: המעברים בין הפסקאות, הציטוטים וההפניות חייבים להיות כפופים למערכת הכללים הלשוניים. במידה ותימצאנה טעויות, הן עלולות לעלות למגיש בירידת נקודות בציון העבודה.

3.    העברת המסר בצורה ברורה

טקסט שסובל מטעויות כתיב ותחביר שונות, עלול לגרום לאי-הבנה לגביי כוונת המחבר עבור מי שקורא אותו. הקפדה על כללי הדקדוק, ההפניה, התחביר והניסוחים, ימנעו טעויות בהבנת המסר אותו מעוניין המחבר להעביר.

4.    נראות הטקסט

עבודה שהטקסטים בה לוקים בטעויות כתיב או טעויות תחביריות שונות נותנים מצג (גם אם מצג שווא) של רמה ירודה או עבודה לא איכותית. טעויות שונות בטקסט, קל וחומר טעויות חמורות, עשויות להנמיך את החשק והרצון להמשיך בקריאת העבודה ולהנמיך את הציפיות ממגיש העבודה, וחבל. מומלץ למנוע טעויות מביכות ולהגיש עבודה ערוכה וסדורה, שמעידה על תכונות של איכות ורמה גבוהה מצד המגיש.

לסיכום

ההבדל בין עבודה שעברה הגהה לבין כזו שלא – יכול להיות שמיים וארץ. הגהה איכותית תזניק את סיכויי העבודה להתקבל באהדה ותמנע טעויות מביכות שעלולות לגרום להורדת ניקודות בציון העבודה.

עוד מידע תוכלו למצוא באתר של עלי דפנה