אף אדם לא רוצה להגיע לשם, אבל לפעמים המציאות היא כזו. פשיטת רגל מוגדרת כמצב בו האדם לא יכול לשלם את החובות שלו, ונכנס לתהליך שבסופו הוא מוגדר לפי חוק כפושט רגל.
הגדרה זו מביאה עימה כל מיני יתרונות (כמו גם חסרונות…), והיא לעיתים קרובות הדרך הבריאה יותר לסיים מצב של חוב שאינו בר סילוק, לטובת כל המעורבים בדבר. הבקשה עצמה לכניסה להליך כמעט תמיד מוגשת על ידי הצד חייב, אשר מבקש לסיים את החוב ולצאת מהמצב המאתגר בו הוא נתון.
שלוש מטרות עיקריות:
תהליך פשיטת הרגל נועד, בסופו של דבר, לשרת 3 מטרות עיקריות:
- למען בעל החוב – הרעיון הוא לתת לאדם שמצא את עצמו עם חובות שהוא לא יכול לשלם לצאת מהחובות בצורה חוקית כדי שיוכל להתקדם בחייו ולנסות לקום על הרגליים, מה שלא אפשרי כל עוד החוב ניצב כחרב מעליו.
- למען המלווה או המלווים – לערב את בית המשפט בכדי להגיע למיצוי יכולות ההחזר של החייב, להבין מה הוא כן יכול להחזיר ובאיזו דרך, ולבצע חלוקה של ההחזר בצורה הוגנת על פי החוק.
- למען החברה כולה – אדם בעל חוב ואדם שחייבים לו, שניהם במצב לא אידאלי, אך מקרים אלו מתרחשים, ולא ניתן למנוע אותם במאת האחוזים. ובכל זאת, החברה כולה תהנה יותר מאדם פעיל כלכלית שמנסה לבנות עצמו ולהתקדם, ולא שתקוע בתוך מצב של חובות שלא מאפשרים לו לנוע קדימה.
בקשת פשיטת רגל על ידי חייב
במדינת ישראל פשיטת רגל היא הליך רשמי שעובר דרך גוף הנקרא הכונס הרשמי, שהוא חלק ממשרד המשפטים. הגוף מספק שירות של נאמנות ניטרלית במקרה הספציפי, אך לאחר מכן יוקצה נאמן מטעם בית המשפט הדן במקרה.
בקשת פשיטת רגל על ידי חייב בסופו של דבר היא עניין משפטי, וגם הנאמן מטעם בית המשפט יהיה לרוב עורך דין. התהליך מתחיל בבקשה לפשיטת הרגל, וממשיך עם צו הכינוס, הכרזת הצו, ועד לקבלת צו הפטר, הצו שמתקבל בסופו של התהליך על ידי בית המשפט המחוזי.