גז ראדון הוא גז אצילי, כלומר נובע מהתפרקות של היסוד הנקרא "ראדיום" ואינו מסתפח לחומרים אחרים בטמפטורת החדר. הוא חסר טעם וחסר צבע ולכן נוכחותו אינה מורגשת בתוך מבנים אולם לנוכחותו עלולה להיות השפעה הרסנית, והוא עלול לגרום לסרטן ריאות למי שנושם אותו, מתוך חוסר ידיעה כמובן. מניעת נוכחות ראדון במבנה חדש, היא תנאי הכרחי לתעודת סיום, אולם עם הזמן מתפתחים תנאים שבהם הראדון עלול להופיע שוב ולכן יש סיבה טובה לקיים בדיקה נוספת מדי פעם. מבחינה כימית ראדון אינו פעיל ולכן יכול לחדור בקלות דרך חומרי הבנייה ומהקרקע.
גילוי ראדון
המשרד להגנת הסביבה קבע שקבלנים חייבים לבצע בדיקות ראדון לפני קבלת טופס סיום בנייה (המוכר בשם טופס 4). את הראדון ניתן למצוא רק באמצעות בדיקה בגלאים מיוחדים. ריכוז ראדון מוגדר ככמות ההתפרקויות של אטומי הגז בקוב אוויר. לפי התקן חל איסור על ריכוז של מעל 200 אטומי הגז בקוב, ובאזורים בהם יש ריכוז גבוה חלה על הקבלנים לא רק חובת בדיקת הבמנה אלא גם כל חדר בנפרד. גילוי ראדון ברמה הגבוהה מן המותר מחייב פתרונות מהירים מאחר שלנשימת הגז יש פוטנציאל הרסני וכאן נכנסות לתמונה חברות המתמחות בנושא זה, מאחר שיש צורך בציוד מקצועי ובכוח אדם מיומן שיודע להפעיל אותו. לדיירי המבנה או הבעלים אין יכולת לפתור את הבעיה בכוחות עצמו.
מתי צריך לבדוק את כמות הראדון
בדיקות ראדון מומלצות לפני ואחרי הקמת המבנה, (קבלו מידע נוסף בכתובת זו). הראשונה כדי להכיר את האדמה עליה מתבצעת בנייה, מאחר שהקרקע עצמה היא מקור לפליטת ראדון. גם לאחר הבנייה חלה חובה לבדוק את כמויות הראדון וכן בזמן שינויים משמעותיים במבנה כמו החלפת ריצוף, שינויים באוורור ובחלונות, וגם במקרים של רידת אדמה. הסיבה המרכזית לבדיקות היא שינויים אפשריים בכמות הפליטה של הגזים מהאדמה וגם בחדירות של הבלוקים בפני הגז. הקפדה על בדיקה גם במהלך שכירת משרד חדש תואיל לכן להימנע מהפתעות לא נעימות ומחנק אשר נובע מנשימה כפויה של ראדון.